תקשורת גברים – נשים: האם באמת אנחנו יצורים מנוגה וממאדים?

השינויים הכלכליים והחברתיים, שחלו בארבעים השנים האחרונות תרמו רבות גם לקושי להבחין בבירור בין דפוסי- התנהגות ותקשורת, המוגדרים כגבריים לאלו הנשיים וזאת מכיוון שנשים רבות החלו להתקדם ולפתח קריירה ודפוסים אסרטיביים כמו הגברים.

כיום, יש נשים רבות, שהתנהגותם ודפוסי- החשיבה שלהם דומים מאד לאלו של הגברים בדיוק כמו שישנם היום יותר ויותר גברים, המתחברים לצד הנשי שלהם ולא חוששים להיתפס חלילה כרכים ועדינים מדי. ובכל זאת, עדיין ניתן להגדיר את דרך החשיבה, התקשורת וההתנהגות הגברית הקלאסית כנוטה להיות ממוקדת בעשייה ובמטרה ברורה, תקיפה ואפילו תוקפנית יותר,ענינית וקצרה, רגשית או עובדתית- הגיונית (אך לא ביחד), נוטה להתבלט ולהתבטא בציבור בעוד מופנמת ומסוגרת בבית, תחרותית ומסתכנת ונותנת עיצות יותר מאשר מוכנה לקבל ואת דרך החשיבה, התקשורת וההתנהגות הנשית הקלאסית כמסוגלת להתעסק ולשוחח על מספר נושאים בו- זמנית, עדינה ופחות מאימת, מרומזת, מפורטת ומרחיבה, רגשית ועובדתית- הגיונית בו- זמנית, נוטה לפתח תקשורת אינטימית יותר מאשר ציבורית, משתפת- פעולה וזהירה ומוכנה להתיעץ.

מקור הבדלים אלו במבנה המח השונה מעט בין גברים לנשים: אצל הגברים רקמת החיבור בין האונה השמאלית לימנית דקה יותר ולכן לא מאפשרת ביצוע בו- זמני של פעולות חשיבה לוגית- מילולית ופעולות , הדורשות מעורבות רגשית-אינטואיטיבית, בעוד אצל הנשים עקב רקמת חיבור עבה יותר זה אפשרי. ולכן כאשר נשים נתקלות בבעיה או נסערות ונרגזות הן מסוגלות בעודן מדברות על זה למצוא פיתרון מתאים והגברים נאלצים להסיח את דעתם מהענין ולהירגע בטרם יוכלו לפנות למציאת פתרונות מתאימים.

דפוסים שונים אלו נוצרו עוד מראשית היות האדם עקב תנאי- החיים, שדרשו מהגבר לצאת לציד על- מנת לדאוג למזון לבת- זוגו ולצאצאיו והנדידה ביערות לעיתים לבדו דרשה ממנו לפתח מיומנויות של עצמאות, תחרותיות, התמודדות עם סכנות ומיקוד במטרה על- מנת להשיג את הציד הטוב ביותר ולכן, מיקוד בפן הרגשי ובצרכים הפיזיים היו עלולים לפגוע בכך ולכן, עד היום כאשר גבר מתמודד עם בעיה כלשהיא הוא עושה זאת לרב לבדו ללא שיתוף כפי שהיה רגיל עוד בימי קדם.

האישה לעומתו, שנשארה לגדל את הילדים נאלצה לפתח מיומנויות של שיתוף- פעולה על- מנת להיעזר בשכנותיה בזמן שהיתה בהריון ולא יכלה ללקט פירות וירקות וכאשר הן עזרו לה היא השגיחה על ילדיהן; תוך כדי הפעילות המשותפת התפתחה תקשורת בינאישית ואינטימיות, שעזרה גם לחיזוק המיומנויות המילוליות של הנשים ואת נטיתן להיעזר ולהתיעץ.

הבדלים אלו הם שורש הבעיה במערכות- היחסים ובתקשורת בין גברים לנשים, מכיוון שכאשר הגבר נתקל בבעיה הוא רוצה להסיח דעתו מהענין כדי לעבור מהחשיבה הרגשית לשכלית ולהיות מסוגל לפתור את הענין בעצמו, בעוד האישה מנסה לעזור לו בדרכה ולדבר על זה – גישה, המזמינה קונפליקטים ובעיות נוספות. כאשר האישה נתקלת בבעיה היא רוצה לשתף, מכיוון שבעודה מדברת היא כבר מוצאת פיתרון, אך הגבר מפרש בטעות את המסר כבקשת עזרה והוא מחלק עיצות וזה שוב פתח לקשיים.

ובאשר לפן המיני כאן שוב ההבדלים בחשק נובעים מהיבטים פיזיולוגיים לפיהם ההורמון העיקרי, המתפעל את הגברים הוא טסטוסטרון, המעלה את מיפלס החשק המיני שלהם ללא כל משחק מקדים ומכיון שהם ממוקדים במטרה מטבעם הם רוצים לגשת ישר ולענין ומתקשים להבין שנשים מתופעלות באופן שונה. נשים שרמת הטסטוסטרון אצלן נמוכה יותר זקוקות לגירוי רב וממושך יותר על- מנת לשתף פעולה והפניה מהפן הרגשי- האינטימי מועילה מאוד לקידום הענין, אך הגברים, שלא תמיד מודעים לכך מפרשים זאת בטעות "כמשחקת קשה להשגה" או כבעייתית וקרירה, בעוד הנשים מפרשות את הגברים כחסרי- מעצורים, לא רגישים ורוצים רק דבר אחד וזה כמובן מזמין בעיות.

לסיכום, הפיתרון מתחיל בהכרת ובהבנת הבדלים אלו ועוד רבים אחרים, המוכנות לקבל את השוני והנסיון לגשר עליו בדרכים שונות ניתן ליישם זאת באמצעות עבודה עצמית במסגרת יעוצית או במסגרת של סדנא תהליכית- דינמית והתוצאות מדברות בעד עצמן..

נכתב על ידי רות אילון

0 0 votes
Article Rating
מנוי
קבל התראות
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments